נאפפליו – הכל על העיר הרומנטית ביותר ביוון

נאפפליו מציעה גם חוויות קולינריות בלתי נשכחות. מסעדות קטנות ובתי קפה משפחתיים פרוסים ברחבי העיר, ומציעים אוכל יווני אותנטי במלוא מובן המילה. תוכלו לטעום מנות מסורתיות כמו מוסקה, סופלקי, ודגים טריים שהגיעו הישר מהים. האוכל כאן הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה הכוללת, והוא תורם ליצירת זיכרונות מתוקים מהביקור בעיר.

במשך שישה ימים התענגנו על המטעמים של נאפפליו, בכל מסעדה היה משהו מסוים שאהבנו יותר מכל דבר אחר. אני מבטיחה בקרוב להוציא כתבה נפרדת על הקולינריה של נאפפליו, כי היא באמת שווה את זה. כרגע אני רוצה להמליץ על שתי טברנות ששבו את לבי, ועוד בר אחד בו נהנינו מאוד. בדרך כלל אני פחות אוהבת לאכול במסעדות מוכרות, עמוסות תיירים. אני מחפשת תמיד מקומות קטנים, כפריים, אותנטיים, טברנות משפחתיות עם מסורת של עשרות שנים. יחד עם זאת, כאשר יוצאים לבלות בעיר, אחרי שידיים כבר מלאות בשקיות הקניות, הרעב מכריע לכיוון המסעדות הקרובות ביותר שאין בהן תור ויש מקום לשבת. 

אחת הטברנות, בה אכלנו את ארוחת הערב הראשונה שלנו בנאפפליו – Kakanarakis 1986. היא נמצאת ממש קרוב לחניון הנמל, באחת הסמטאות הצרות. יש במסעדה הכל – סלטים, פסטות, אוכל מסורתי, בשרים, דגים ופירות ים. אבל נתחיל מהשירות המעולה של המלצרים. למרות שהגענו בשיא העונה, גם בשאת שיא בערב, הם שירתו אותנו באדיבות ולא עם חיוך מודבק ומזויף. המליצו לנו על דגים טריים בגריל, אכלתי שם דג שלא הכרתי קודם. ממרח פאבה שאכלתי כבר בכל כך הרבה מקומות ביוון – הטוב מכולם. סלט עם גבינת עזים הפתיע בשילוב טעמים מרשים ביותר. אני כותבת את זה כעת והזכרונות משם עולים בקצב, ואני כבר רוצה לחזור לעיר הנפלאה והמיוחדת הזאת. הטברנה השנייה נמצאת במרחק 4 דקות הליכה מהקודמת, נקראת O Vasilis (כלומר, אצל ווסיליס). כאן יש יותר אוכל מסורתי, עלי גפן ממולאים נתגלו מחדש, כך גם המנה הפשוטה כביכול – גבינת פטה עטופה בבצק פילו, מטוגנת עם דבש מלמעלה. אני לא יודעת מה אפשר כבר לעשות שם אחרת, אבל הופתעתי לטובה. 

עכשיו, אחרון חביב – הבר. הוא נמצא ממש ליד הגלידה האיטלקית שדיברתי עליה קודם, קוראים לו Rosso music cafe. קוקטיילים מעולים, קרפ טעים מאוד, וופל בלגי מושחת, אווירה מהממת.